אלעד גולן

"כמה פעמים כבר דמיינתי שאני פוצעת אותו כדי שלא יוכל ללכת. לא משהו רציני, שוברת לו את הברך עם פטיש או משהו". אין מילה בעברית למה שבנות הזוג של אנשי מילואים עוברות. באנגלית יש את המושג Ambiguous Loss, 'אובדן עמום' או 'אובדן מעורפל'. הכוונה לחוויה פסיכולוגית של אובדן של אהוב שחי. אהוב שעדיין שם, אבל גם קצת נעדר, כמו למשל במצבים דמנטיים. אולי בעברית אפשר לקרוא לחוויה הזו של להיות בן-זוג של מי שבמילואים: "ביחד לבד". רוברט ספולסקי, נוירוביולוג מסטנפורד, כתב את הספר "למה לזברות אין

חודש שני. לרגע יש סימנים של שגרה. ברגעים אחרים לגמרי לא. ערבוב נורא של כוח החיים האדיר שמניע אותנו הלאה - יעדים עסקיים, התחייבויות...

איך קוראים לשלב הזה שאנחנו נמצאים בו? בקורונה קראנו לזה הנורמאלי-החדש ("ניו נורמאל"). בהתבסס על הספרות העוסקת בטראומה קולקטיבית, אני מציע...

לפעמים אנחנו מעדיפים את המוכַּר על פני כל דבר אחר, גם כשהמוכר לנו הוא מכאיב ופוגע בנו

אם נצליח להתמודד עם הספק, אולי נצליח.

אמנם על פניו הוא נשמע לא הגיוני, אבל פחד מהצלחה הוא אמיתי ומהווה במידה רבה פחד מאי-הוודאות שמביאים איתם שינויים שחלים בחיינו בעקבות ההצלחה

כשהגיע המשחק ה-100, אלון היה מוכן, ובכל זאת התרגש. במשך 99 משחקים רצופים הוא כבש שערים. לפעמים יותר משער אחד במשחק. האם יצליח לנצח גם הפעם?

Restart בימי קורונה

אנחנו נולדים לתוך פארק השעשועים הזה של החיים, ולא בוחרים לאיזה מתקן להגיע.

מוזמנים לקרוא את הכתבה שכתבתי עבור אתר Mako: http://www.mako.co.il/health-magazine/articles/Article-cf4e37034d47e51006.htm שלכם, אלעד....