הבינה המלאכותית עולה ומזמנת מבט בוחן על עצמנו – מהי מהות האנושיות שבנו? מה בנו יכול להיות מוחלף על ידי הבינה המלאכותית? מה כרגע לא אבל בקרוב כן? ומה לא נראה שיוחלף בעתיד הנראה-לעין? ושאלה נוספת שראוי לשאול היא: למה זה משנה? כלומר, נניח שבשנים הקרובות תתפתח בינה שתדע להחליף את המין האנושי ברוב העשייה שלו בעולם. נניח לרגע שאפילו תהיה זו בינה שתוכל לחסל את כלל המין האנושי אם תגיע למסקנה שאנו עומדים בדרכה – מה בעצם המטרה שלנו במצב דברים שכזה? האם עלינו לעשות ככל שביכולתנו על מנת לשרוד כמין? אם הופענו כהומו ספיינס ספיינס לפני כ-190 אלף שנה, אולי בכלל הגיעה העת לפנות את מקומנו על הכדור הזה?
אפשר לומר שהמהפכה הנוכחית יכולה לסייע לנו לברר – מהי מטרת המין האנושי? אפשרות אחת היא שמטרתנו, ככל אורגניזם, לשרוד ולהתפתח, ואם אפשר אז גם לשמור על בריאות טובה ושלומות (well being). אפשרות נוספת היא להגדיל את ההבנה שלנו של היקום, של כדור הארץ ושל החיים עצמם. יש שיאמרו שהמטרה היא להשיג הגשמה ואושר – רבים מאיתנו חיים בתחושה כזו, ומחפשים מערכות יחסים משמעותיות, הישגים אישיים, ביטוי יצירתי, הגשמה רוחנית ותרומה נדיבה לאחרים. אולי המטרה היא להשיג שוויון, חירות וצדק, ולצמצם אפליה ופגיעה בכבודם של אחרים. או שמא המטרה היא עבודת האל והגשמת רצונו. עוד אפשרות מדוברת במיוחד לאחרונה היא השמירה על כדור הארץ והקיימות שלו לדורות הבאים.
יכולות הבינה המלאכותית הן בלתי נתפסות. אולי עדיין לא לגמרי מדויקות ואף מסוכנות, אך מתקדמות במהירות שלא תבייש את קיפצ'וגה. עם זאת, ההישרדות שלנו בעולם המופעל על ידי בינה מלאכותית לא יכולה להיות המטרה היחידה. הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לעשות קפיצה משמעותית ביכולת שלנו להתקדם, אם נשכיל להנות מהיתרונות באופן שוויוני, אם נשכיל לטפל בשיקולים האתיים ובהפחתת ההטיות, ונדע להטמיע באופן אחראי את היכולות הללו. אבל אם לא נדע "לשם מה?", לא נוכל לדעת "איך?".
אז במה מותר האדם מן הבינה? נראה שאחד ההבדלים בינינו לבין מכונות הוא האינטליגנציה הרגשית שלנו. היכולת שלנו להזדהות, להבין ולהתחבר לאחרים, ובאמצעות הקשרים הבין-אישיים הללו, לטפח שיתוף פעולה, חמלה ופתרון בעיות קולקטיבי. אלה מובילים פעמים רבות לפריצות דרך שיכולות לקדם את החברה כולה. כך גם היכולת האנושית ליצירתיות וחדשנות. א-ב-ל האם באמת נדע להבחין באמפטיה אנושית אם נצטרך להשוות בין שיחה עם מודל שפה גדול המאומן היטב להישמע אמפטי, לבין אדם ממוצע? האם באמת האדם הממוצע יהיה בהכרח אמפטי יותר? האם בינה מלאכותית לא יכולה להיות יצירתית? ולא תוכל להיות יצירתית בטווח הנראה לעין? אני בכלל לא בטוח.
ככל שהבינה המלאכותית מתפשטת יותר ויותר בחיינו, יש לנו את ההזדמנות להבין טוב יותר לשם מה אנחנו כאן, ולשם מה – אם בכלל – חשוב שנוסיף להתקיים. אז, אולי נוכל ליצור עתיד שבו בני האדם והבינה המלאכותית מתקיימים כאן בהרמוניה, ונעים לעבר חברה נאורה ומשגשגת יותר. האם זו תהיה חברה אנושית, או שעצם ההגדרה הזאת – שמדירה את המכונות – תהווה אפליה וחוסר הכללה? עוד מוקדם לדעת.
שלכם,
אלעד.