top of page

לקחת אחריות

תמונת הסופר/ת: אלעד גולןאלעד גולן

כמה פעמים העולם לא התנהל כמו שהוא היה "אמור"? כמה פעמים אנשים לא עשו את העבודה שלהם כמו שציפית? כמה פעמים רכשת שירות או מוצר מחברה, ולא קיבלת את מה שחשבת, ונציגי החברה לא התנצלו, לא הכירו בטעות, לא לקחו אחריות?

וגם לך יש טעויות. עשית טעות, פספסת, פגעת במישהו. לקחת על זה אחריות? לא בהכרח אשמה, לא בהכרח כוונה רעה. אחריות. להגיד "בעצם הכאבתי לך נורא" בלי להוסיף "אבל לא התכוונתי". להביט בעיניים ולהגיד "צר לי כל כך שגרמתי לך להרגיש ככה", בלי להמשיך: "שום דבר שאני עושה לא יוצא כמו שצריך" כדי שירחמו עליך. לקחת אחריות. להכיר בתרומה שלך ולהישאר שם כדי לפגוש את הכעס והעלבון. להצטער ולדעת שזה לא יתקן, זה רק ייתן הכרה ברגשות של מי שפגעת בו.

פעם, בצעירותך, נפגעת לא מעט. אולי היו שם הורים שלא שמו לב, או לא היו מספיק רגישים אליך. אולי היו שם מורים שנתנו את כל תשומת הלב שלהם לילדים אחרים בכיתה, או חבר שהיה עסוק רק במעמד החברתי שלו וניצל אותך כדי לשפר אותו. זה היה יכול להרגיש אחרת, אם הם היו אומרים "היינו עסוקים בעצמנו והשארנו אותך לבד", "לא הייתי איתך, לא ראיתי כמה קשה לך, כי הייתי עסוקה בילדים אחרים שהמצוקה שלהם יותר זועקת החוצה. זה לא צריך להיות ככה", "חשבתי רק על עצמי וממש דפקתי אותך בדרך".

אנחנו עושים טעויות. אנחנו לא יכולים להתחייב שלא נעשה כאלה בעתיד.

אבל אנחנו צריכים להתחייב לכך שכאשר זה יקרה - וזה יקרה - ניקח אחריות. בכנות, בהוגנות, מבלי לחפש להקל. עדיף להזמין האשמה, מאשר לברוח מאשמה ולחוש אותה ממילא.

שלכם,

אלעד.


Comments


לעדכן אותך כשעולה פוסט חדש?

תודה!

bottom of page