תרגיל: הרצאת ה-TED שלי

דמיינו את עצמכם עומדים על במת TED, מתחילים בהרצאה שלכם. התחילו לדבר בקול: "אני [השם שלכם כאן] ואני [איזשהו פרט כללי לגביכם]. אני רוצה לספר לכם היום על המסע שלי".

 

עכשיו, ספרו את קורות חייכם והדגישו אירועים משמעותיים בחייכם: לאיזו משפחה נולדתם? איפה גדלתם? איך הייתם מתארים את הילדות שלכם? האם יש אירוע מרגש/מצחיק/מפתיע/כואב במיוחד מילדותכם? איך עבר עליכם גיל ההתבגרות? מהם אירועים משמעותיים שהתרחשו בחייכם? מהו אירוע לא צפוי במיוחד ואיך הרגשתם לגביו? ספרו באריכות, התמקדו בפרטים, בתחושות, בזכרונות קטנים.

 

עצירת ביניים: כשאתם מגיעים להווה, נסו לאסוף לרגע את האירועים השונים סביב קו סיפורי מסוים. מה למדתם מהשילוב של כל האירועים הללו? מהם הקונפליקטים המרכזיים או התמות המרכזיות שחייכם נעים סביבם? מה באדם שאתם היום נובע מאותם אירועי חיים? 

 

העתיד בלשון עבר: עכשיו, המשיכו לספר בלשון עבר. המשיכו את הסיפור שלכם. לאן "המשכתם" מכאן? המשיכו וספרו בלשון עבר על המשך חייכם, כתבו אותו באופן ספונטני בעודכם מספרים. איך תהפכו את חייכם עד כה ל"רעיון ששווה להפיץ אותו" (הסיסמה של TED)? מה תוכלו לעשות כדי להעביר הלאה את המסקנות שלמדתם מחייכם שלכם, על מנת לעזור לאחרים להתמודד טוב יותר עם אירועים בחיים שלהם? 

 

 

כולנו מספרים לעצמנו את חיינו כסיפור. והסיפור שלנו משתנה ללא הרף, ומשפיע מאוד על האופן שבו אנחנו חווים את חיינו. חלקים רבים מהסיפור שלך עד היום לא היו תלויים בך. נולדת למציאות מסוימת, לנסיבות מסוימות. עשו עבורך בחירות שהיו להן השלכות מכריעות. התרחשו אירועים שלא יכולת לשלוט בהם. את הרקע לסיפור שלך לא כתבת, אבל האחריות להמשך הסיפור היא שלך ועליך להניח את התנאים ליצירת פרקים טובים. ואולי יום אחד, מול קהל של צופים, אי שם על במת ה-TED, תיזכר/י שההרצאה שלך החלה כשקראת איזה פוסט באיזה בלוג של איזה מישהו, שכותב את הסיפור שלו.

 

שלכם,

אלעד.

 

 

Please reload